הפארק הלאומי מרקנטור שוכן בחלקה הדרום מזרחי של צרפת, הגובל באיטליה. מקלט טבעי זה הוא עדות לנופיה המגוונים ועוצרי הנשימה של המדינה. הפארק הלאומי מרקנטור משתרע על פני 650 קמ”ר ומתגאה בתערובת מהפנטת של הרים משוננים, עמקים שלווים, אגמים בתוליים ויערות עבותים. הפארק הוא חלק משמורת הביוספרה הגדולה יותר מרקנטור-ארגנטרה, שמאכלסת מגוון מדהים של חי וצומח, מה שהופך אותו לגן עדן לחובבי טבע וחובבי חיות בר כאחד.
מעבר הרים לה בונט 
הרים משוננים
אני לא זרה למרקנטור, לאחר שביקרתי cu שוב ושוב במהלך 20 השנים האחרונות. זה המקום האהוב עלי לטייל בצרפת. למה? בגלל שזה הכי קרוב אלי? לא. אני לא עצלנית. אני חושבת שזה בגלל שהרי מרקנטור עולים דרמטית מהים ואני מוצאת אותם פראיים יותר, בודדים, לכן גם פחות מתוריים.
רכס ההרים המלכותי שלו כולל את מסיב המרקנטור האיקוני ומגיע לפסגתו ב-Mont Gélas, המתנשא לגובה של למעלה מ-3,140 מטרים. הפארק מהווה מגרש משחקים להרפתקנים, המציע אינספור פעילויות מטיולים וטיפוס הרים ועד סקי בחודשי החורף.
כפר בלבדיר 
קמפינג בפארק
מפלט בקיץ
בקיץ הפארק מהווה מפלט מושלם מהחום. בגובה 2000 מטר, עדיין 25 מעלות בקיץ. יותר טוב מ-37 בקו החוף. כמדריכת טיולים, לא יכולתי ממש להיעלם כל הקיץ ולברוח להרים. אז אני מפצלת את הבריחה. ביולי ביקרתי בחלק אחד של Mercantour: Saint-Martin-Vésubie ו-Madone de Fenestre. ובאוגוסט, במקום אחר.
סאן מרטין וסובי Jpchevreau 
הולכים לאיבוד ביולי
אני מוצאת כמה ימים פנויים להעמיס את המכונית ואת המתבגרים שלי ולצאת לכיוון מרקנטור דרך ניס. התכנון היה לנסוע עד מאדון דה פנסטרה וללון בבקתת הרים שם בו הזמנתי שלושה לילות. מסלולי הליכה רבים מקיפים את הנקודה הזו .התחלה טובה עבור המתבגרים שלי, שכן ניתן לטפס לשם עם הרכב ולעשות טיולי כוכב.
אנחנו נוסעים ביעילות ומהירות עד שנכנסים לכבישים הצרים בהרים שעולים מניס. כאן וויז מתבלבל, לא מתפקד ולוקח אותי בדרך הלא נכונה. הבנתי את זה רק בדרך עפר שהובילה לחווה עם כלבים מרושעים. מבוי סתום. אני חוזרת על עקבותיי ומשתמשת בשיטה הישנה והאמינה בניווט: לשאול אנשים מקומיים.
מאדון דה פנסטרה. כאן היינו אמורים ללון…
סן מרטין וסובי מתאוששת
זה עבד, ומהר מאוד אני מגיעה לכפר ההררי היפה והמפנק סן מרטין וסובי. אבל בדרכי החוצה אני מוזהרת לא להמשיך למדונה דה לה פנסטרה מכיוון שהגשמים האחרונים שטפו את הכביש שוב. הכביש הזה נבנה לאחרונה מחדש לאחר שהסופה ההרסנית אלכס של 2021 יצרה מבול של אחת למאה שנים שהרס את האזור, שטף גשרים, סחף, ובלע וחצי מהכפר.סן מרטין רק התחילה להתאושש והנה שוב עוד מכה. השעה כבר מאוחרת ואני עייפה. אני מאמינה לווסוביאנים המקומיים ומחנה את הרכב.
אבל זה שיא הקיץ. הכפר מלא עד אפס מקום בתיירים. איפה אני אמורה לישון עכשיו? אני עושה סיבוב עם הילדים, כצפוי הכל מלא. התיירים צוהלים ושותים במסעדות גן לארוחת הערב. אני רעבה וחסרת בית. לבסוף, בעל מלון סנובי אחד מצביע על Edwards Park Hôtel La Châtaigneraie במרכז הכפר ואומר באופן מוזר “תמיד יש להם מקום“.
מלון אדוארדס פארק תמיד פנוי
אני נכנסת למתחם הענק שהוא Edwards Park Hôtel La Châtaigneraie, עם הגנים העצומים שלו – עדות לתקופה שבה האדמה היתה זולה. אני עולה במדרגות למלון הישן מהמאה ה-19. למעשה זה היה המלון הראשון שנבנה כאן. במרפסת אני מוצא את בעלי המלון, בני משפחתם וחבריהם מתאספים בצהלה לשעת הקוקטייל של האפרו בערב. הם כבר די שיכורים וסופר ידידותיים.
מלון אדוורדס ששם בעצם ישנו
הבן מציע לנו חדר קלאסי ונקי עם אמבטיה משופצת ב-100 יורו ללילה. באמת מחיר מצוין. אנחנו מסכימים (כאילו יש לי ברירה) ומכניסה את המכונית לתוך המתחם. אנחנו פורקים את ה”אפרו” שלנו ומצטרפים אליהם על המרפסת במבנה הכל כך מגניב ואייקוני. חדר האוכל הישן, מדרגות עץ רעועות, שטיחים ישנים ובריכה נטושה. זה הרבה יותר טוב מאשר בקתת הרים מבודדת אני חושבת. בלילה התקיים אפילו מופע רוק בעיר!
מעבר הרים לה פנסטרה
בשלושת הימים הבאים טיילנו באזור. ביום הראשון חזרנו לכביש המוביל ל-Madone de Fenestre (1900 מטר). החנתי את הרכב במקום בו נשטף הכביש וטיפסנו ברגל (כשעה וחצי) עד ל Madone de Fenestre . משם המשכנו למעלה ולמעלה עד שהתעייפו ונפרדנו מאיבקס חביב בדרכנו למטה. הפעם חזרנו בטרמפים עם עוד כמה אנשים שהתעלמו מהחוקים ונסעו בכל מקרה בכביש הקרוע.
הגענו! בין צרפת לאיטליה. 
טיפוס לפאס
יום אחר, בעל המלון נתן לנו טרמפ ב-4X4 שלו עד Madone de Fenestre ומשם עלינו ל-Lac de Fenestre ו-Col de fenestra בגובה 2400 מטר. כאן אנחנו מוצאים טרקרית בלגית הארדקורית שנגמר לה האוכל. אנחנו נותנים לה כריך, וחולקים יחד את הגבול בין צרפת לאיטליה. בצד האיטלקי אנחנו מביטים למטה ומוצאים מבנים ישנים של הצבא מימי מלחמת העולם השניה. עכשיו הם הוסבו על ידי טרקרים לאזור פיקניק וכפי שהוסבר לי גם מפלט ליעלים.
מקלט לחיות בר מגוונות
מעבר לנופים עוצרי הנשימה שלו, מרקנטור הוא גם מקלט לחיות בר מגוונות, המגן על מינים כמו יעלים, chamois, מרמוטות ועיט הזהוב החמקמק. המגוון הביולוגי של הפארק הוא תוצאה של מיקומו הייחודי, שבו האקלים הים תיכוני פוגש את הסביבה האלפינית, ומטפח שטיח עשיר של בתי גידול ומינים.
הבת שלי לא יכולה להיות מאושרת יותר כאן. אוהבת חיות, כאן בפארק הם לא מפחדים. את פנינו כל הזמן מקבלים יללות וציוצי מרמיטות המגינות על הגורים שלהן. על השביל ובכל מקום אנחנו מוקפים ביעלים. הפארק נקי מפסולת מכיוון שאף אחד לא יעיז לזהם או לצייר גרפיטי על צוקי אבן הגיר.
יעלים חמודים בכל מקום
הזיהום היחיד היה ילד אחד שקיטר כל הדרך לצד הוריו בטיפוס למעלה. למחרת מצאנו את אותם ילדים משחקים בשמחה סביב אגם בוראון, שם יש הרבה יותר פעילויות ידידותיות לילדים כמו גן חיות וקיר טיפוס. אבל אנחנו כמובן טיפסנו גבוה מעל האגם בחיפוש אחר אגם אחר, שבעצם מעולם לא מצאנו. נאמר לנו שהוא התייבש בגלל החום יוצא הדופן השנה.
Lac du Boreon – Photo: Myrabella / Wikimedia Commons
