אמצע הקיץ וחם. חם מאוד בפרובנס. אני חייבת לעשות משהו עם הילדים, אבל לא עומדת בחום המעיק. אני מחליטה שכדי להצתנן אתפור חופשה המשלבת את הקרירות של מערות בדרום צרפת עם קצת קיאקים במורדות נהר ארדש. נשמע טוב, לא? אבל כיצד ניתן לשלב את שניהם?
בלב צרפת, אזור ארדש מהווה עדות לתערובת הכובשת היסטוריה עשירה, נופי טבע מדהימים ואוצרות תרבות. ארדש, התברכה בערוצי קניון דרמטיים, מערות עתיקות וכפרים ציוריים. היא מציירת במכחול תמונה תוססת שקוראת למטיילים המחפשים חוויה סוחפת.
מרבד היסטורי
ארדש מתגאה בהיסטוריה שמקורה אלפי שנים אחורה. עקבות של מגורי אדם באזור זה מתוארכים לתקופות פרהיסטוריות, עם עדויות שנמצאו במערות המפורסמות שלה. גולת הכותרת, מערת Chauvet, אתר מורשת עולמית של אונסק”ו, מציגה אוסף יוצא דופן של ציורים פליאוליתיים מלפני 36,000 שנים. הציורים הכי עתיקים בכל תבל. המערה נותנת הצצה ליכולת האמנותית של אבותינו הקדמונים.
לאורך הדורות, ארדש היתה עדה לנוכחות הרומית שגם נדהמו ממה שהציעה. פונט ד’ארק, קשת טבעית מדהימה המשתרעת על נהר הארדש, מהדהדת את הנפלאות הארכיטקטוניות של אותה תקופה. ההיסטוריה של האזור מהדהדת דרך טירות מימי הביניים, כנסיות וכפרים מבוצרים. כל מבנה לוחש סיפורים על תקופה שחלפה, אז כדאי להקשיב.
אמת המים הרומית: פונט דה גארד 
הערוץ הקסום של ארדש
התכשיט של פלאי הטבע של ארדש הוא ללא ספק ערוץ הארדש. צוקי אבן גיר עצומים מעוררי השראה נחצבו על ידי נהר הארדש במשך מיליוני שנים, ויוצרים נוף דרמטי ועוצר נשימה. פונט ד’ארק האייקוני, קשת אבן גיר טבעית, משמשת כשער ניצחון לקניון המהפנט הזה.
ירידה דרך הנקיקים, בין אם בקיאק, בקאנו או במסלולי הליכה, מציעה הרפתקה שאין שני לה. הנהר מתפתל דרך הצוקים הנישאים, חושף מערות נסתרות, צמחייה עבותה ונקודות תצפית מדהימות בכל פנייה. הנקיקים, מספקים מגרש משחקים לחקר, ומזמינים את המבקרים לטבול ביופיו הגולמי והטבעי.
ישנן עשרות סוכניות להשכרת קיאקים המציעות את הדרך הטובה ביותר לחקור את הערוץ, החל מחצי יום ועד יומיים או שלושה. עבורנו, הנהר היה בשפל כל הזמנים באוגוסט, ולכן לעתים קרובות נתקענו על סלעים והיינו צריכים לדחוף מעט. בצד החיובי, נמנענו מהעונה בה הפשרת שלגים מעלים את מפלס המים בצורה משמעותית ותאלצו להתמודד עם רפידים משתוללים.
לתוך בטן האדמה
עולמו התת קרקעי של ארדש מעוטר במערות מרתקות, כל אחת לוחשת את סיפורה. מעבר למערת Chauvet, מערות בולטות אחרות כמו Aven d’Orgnac ו-Grotte de la Madeleine שובים נשמות סקרניות. מערות אלה מציגות נטיפים מרהיבים, זקיפים ותצורות תת-קרקעיות. הם מציעות חוויה עולמית שמחזיקות את המבקרים בפיתוי המסתורי שלה עוד הרבה אחרי שתצאו לאור יום.
המערות מספקות לנו הקלה מבורכת מהחום, שכן הטמפרטורה בפנים נעה בממוצע סביב 20 מעלות. הצרפתים טובים מאוד בלהנגיש את הבלתי נגיש. המערות מצוידות במדרגות מתכת ושבילי הליכה טובים, אך לא מתאימים לנכים. בכל המקרים אנו מובלים על ידי אחד ממדריכי המערות, כך שאי אפשר לשוטט לבד. אנו זוכים למופעי אור דרמתיים, תצורות מדהימות של מיליוני שנים בהתהוות, וציורים של שוכני מערות לפני אלפי שנים. נדמה לי שחדרתי לסצנה מסרט שר הטבעות. לא ניתן להכיל את גודלה או עומקה של כל מערה. היא לא מגלה לנו הכל, ושומרת לעצמה כמה סודות.
גלישה מלמעלה לתוך המערה 
אני חושבת על אותם גברים או נשים שבחרו לצייר ציורים כאלה. אנחנו קוראים לזה אומנות. לא בטוח שהם קראו לזה ככה. זו הייתה דרכם לתעד את חייהם, להשיג חיי נצח אולי. או פשוט להרוג את השעמום במהלך חודשי החורף הארוכים. אולי הם ציירו אותם גם על צוקים חיצוניים בשמש היכן שיכלו לראות. אבל הבחירה שלהם לצייר בתוך המערות היא עדות לצורך שלהם להיזכר, לתעד, כדי שהציורים שלהם, הסיפור שלהם יחזיק מעמד בחושך מוחלט. הם היו מספרי סיפורים בראש ובראשונה.
עובדה זו תדרבן אותי אחרי הטיול להמשיך ולכתוב תסריטאים, בין אם יצאו לאור או לא בחיי. תמיד יש חיים של אחרים.
כפרים מוזרים
ברחבי הנוף פזורים כפרים ועיירות מקסימות, כל אחת עם האופי הייחודי לה. Balazuc, השוכן על צוק המשקיף על נהר הארדש, משדר קסם מימי הביניים עם הרחובות הצרים ובתי האבן שלו. ווג, שהוגדר כאחד מ”הכפרים היפים ביותר של צרפת”, מתגאה בטירה מדהימה ובנוף פנורמי של האזור הכפרי שמסביב.
פחות צבעוני מבפרובנס
בינתיים, Labeaume קוסמת למבקרים עם הסביבה הציורית שלה לאורך הנהר, המעוטרת במבנים היסטוריים ותחושת שלווה. סיור בכפרים אלה מספק הצצה לחיים המקומיים, ומזמין מטיילים להתענג על התרבות והחמימות של האזור.
אנחנו מחליטים להישאר בברז’אק בגלל הקרבה שלו לערוץ ולמערות רבות. וגם, זה כל מה שמצאנו בבוקינק ברגע האחרון. כדי להוסיף לאווירה האותנטית התאכסנו ב-Les Chambres du Clos des Capucins, מנזר שהוסב מימי הביניים לבית מלון והכי חשוב מצויד במיזוג וחניה פרטית. המארחת הייתה קצת חמוצה שלא אכלנו במסעדה שלה, אבל העדפנו לגלות מסעדות שונות בכפר. אולי פשוט החום עלה לה לראש. אפשר להבין.
רק אבנים 
Barjac 
Barjac
יום אחר התארחנו בכפר שנקרא Rochegude בחווה ישנה בשם La Bastide Cévenole עם חדרים ענקיים וחדר אמבטיה שאפשר לשחק בו כדורסל. זה B&B עם רק 3 חדרים להשכרה, אבל כפי שאמרתי – מאסיבי. הבעלים הסביר כי אשתו חולה והוא מוכר את הנכס. אני חושבת על זה לשנייה, מפתה, אבל באמת שזה מרוחק מדי. הוא רץ למאפייה לקנות מאפים טריים לארוחת הבוקר שלנו. לארוחת ערב חצינו את הרחוב למסעדה היחידה שבה אכלנו עם כל שאר התיירים באזור. טוב שהגענו לשם מוקדם מכיוון שהוא מתמלא במהירות בהיותו המקום היחיד לאכול בו.
עם זאת, את הכפר הזה אזכור תמיד בשל שדות החמניות האינסופיים ממש מאחורי המסעדה, גבוהים כמו עצים ורחבים כמו אוקיינוס. אני מצלמת אינסוף תמונות ואנחנו מצטלמים להרבה סלפים. כן, עצבנתי את הילדים בהתלהבותי מחמניות. מה יש לך? אבל, היי, מה הם יודעים המתבגרים האלו? יבוא יום וגם הם יתענגו על שדות פרחים.
עד המוות
עשינו את דרכנו חזרה לפרובנס ובדרך עצרנו בנים לביקור חם ולוהט באיצטדיון המפורסם שבו גלדיאטורים, כמו ציירי המערות, חיפשו את האלמוות, אבל כאן על ידי לחימה עד המוות.
פעם היו כאן לוחמים 
בית הגלדיאטורים בנים
זוהי תזכורת קודרת למסעו ללא פשרות של האדם לגדולה, להיזכר, ולהיחרת לנצח בכל מחיר בספרי ההיסטוריה. ואולי זו גם עדות לנטיית האדם לאלימות כחלק מהטבע האנושי. קמנו מחיות ועד כמה שהפכנו מתורבתים, יש דברים שלעולם לא מתים.
אני אומרת את זה, ובמקביל, בעלי חיים אף פעם לא ציירו או הלחינו מוזיקה. האתר הזה עוסק בפרובנס, וארדש רשמית שוכנת במחוז ובעולם אחר. אך על גבול פרובנס, ולכן שווה שווה קפיצה. ארדש היפה והמיסתורית מציעה חוויה סוחפת שנחרצת בלבו של כל מי שמשוטט בשטחה הכובש. מסע בזמן ליד הגאיות, הצוקים, המערות, המונומנטים, הכפרים ו…שדות החמניות.
