מה זה פרובאנס בכלל?
אז נניח שמזל או בחירה נבונה הציבו אתכם בעמדה שתוכלו לבלות כמה ימים יפים בפרובאנס. מאיפה מתחילים? לאן לטייל? האזור עצום, 31,400 קמ”ר ליתר דיוק. אתם לא יודעים כלום, אין זמן להכין שיעורי בית, פשוט שמעתם משהו על שמן זית ושדות לבנדר. האם זו פרובנס? אולי ראיתם כמה תמונות של כפרים ישנים במיקומים מסחררים. האם זו פרובנס? הבסטי שלכם חזרה מ”פרובנס” עם כל מיני עשבים וסבונים, וכמה גבינות מסריחות ששרדו את המסע. האם זו פרובנס?
בפייסבוק אנשים זורקים שמות כמו אביניון או אקס-אן-פרובנס או כל מיני כפרים שאי אפשר לבטא. האם זו פרובנס? מומחים בקולינריה עושים לכם כאב ראש ואתם דואגים “האם אוכל את הדברים הנכונים בפרובאנס?”
לעזאזל, אני רק רוצה לבקר בפרובנס, תן לי את פרובנס – אבל פשוט.
אחרי 15 שנה בפרובנס אני יכולה לומר בבטחה שחוויתי את פרובנס מכל הכיוונים – מקו החוף, הים, האלפים, העמקים החמים, ממישורי הרוחות והשדות הפורחים. גרתי בכפרים צבעוניים, כמו כן גם בערים גדולות. נסעתי במקומות שבהם ווייז לא עובד ואיכשהו שרדתי. חקרתי את פרובנס ממערות תת קרקעיות, למוצבים בראש גבעות. אכלתי עם ‘האנשים המקומיים’, הפכתי להיות ‘איש מקומי’ ולפעמים במרד הפסקתי לאכול “אוכל מקומי” וחיפשתי סינית טובה במקום.
המקום הזה לא מפסיק להדהים אותי. כל כך הרבה פרצופים, צבעים, אבנים, וכל זה פרובנס.
אבל בסדר אתם אומרים, אין לנו 15 שנה. מה עלינו לעשות?
הנה פרובאנס
אתם דוחקים אותי לפינה, אז אני מתקפלת. אפשט את פרובאנס לרשימה של תכונות חובה, שחרוטות ,לדעתי הצנועה, בלבה ונפשה של פרובאנס ואז אחפש מקומות שמתאימים לתבנית.
חווית פרובנס טיפוסית צריכה לכלול:
1. בתים צבעוניים ישנים עם תריסי עץ
2. שוק אוכל פרובנסאלי
3. נמל עתיק
4. חוף ציבורי ללא שירותים
5. אתר בעל ערך היסטורי רב, קשור באופן אידיאלי ללואי ה14/ נפוליאון/ וואבאן/ סרסנים/איזה דוקס או רוזן
אוקיי, אתם תגידו, את קשוחה מדי, על סמך הרשימה שלך כל עיר שלא על קו החוף יוצאת מהתמונה. נכון, אבל זכרו, יש לכם רק כמה ימים אולי אפילו יום אחד. אין זמן לרוץ פנימה לשדות הלבנדר או כפרים נידחים. אם אני חייבת לתעדף אני בוחרת את החוף ואנמק את בחירתי.
נמלים, נמלים
פרובנס התגלתה לראשונה על ידי היוונים לפני 2,600 שנה כשנחתו בנמל של מה שנקרא כיום מרסיי. אני לא אחזור עוד אחורה, אך כמובן שהיו שבטים ואנשי מערות אשר התיישבו באזור זה הרבה לפני היוונים. פרובאנס התגלתה דרך הים מכיוון שככה בזמנים ההם נסעו למקומות רחוקים. לא היו כבישים, וגם אם היו כאלה, התקדמות היתה איטית ומסוכנת עם שודדים האורבים מאחורי כל פינה. אז ההיסטוריה של פרובנס היא היסטוריה ימית, וערי הנמל שאנו רואים כיום בפרובנס עוצבו על ידי היסטוריה, והמורשת שלהם עוצבה על ידי הגיאוגרפיה של מפרציהם.
טולון, למשל, היא עיר נמל שהמפרץ הענק והעמוק והמוגן שלה הכתיר אותה כאזור עגינה מושלם עבור ספינות מלכותיות וצבאיות גדולות. ומכיוון שהחזיקה בנכסים יקרים כאלה, היא גם הייתה יעד בלתי נלאה לתקיפות ומצורים.
כאשר מבקרים בעיר נמל בין אם זה סאנרי או ניס, נוכל לדמיין את האוניות המהודרות נכנסות למפרץ במאה ה -17 או ה -18. חיי הנמל הם היו ונשארו ליבה הפועם של פרובאנס. כדי להבין את פרובאנס צריך לרדת לרציפים, לראות דייגים, לשבת בבית קפה ולצפות בחיי הנמל.
יוצאת מן הכלל לכך היא אביניון, אם כי לא בקו החוף, היא יושבת על גדות נהר הרון האדיר. באותה תקופה נהר הרון היה כביש מהיר להובלת סחורות בין ליון לים. הגשר באביניון היה היחיד בין ליון לים שאיפשר מעבר רגלי לגדה השנייה.
בתים חמודים, חמודים
התחלתי לא בסדר עולה בפועל עם נקודה מס 3, מכיוון שהיא מרכזית. אבל עכשיו אחזור לנקודה מספר 1.
אני חושבת שכולנו יכולים להסכים שפרובנס היא צבעונית. ושום דבר אינו יותר פרובנסאלי מבתים טיפוסיים בני 2-3 קומות בצבעים ורודים, כחולים או צהובים עם תריסי עץ צבעוניים שנתרקים ברוח. בעוד שכפרים ציוריים עשויים מאבנים אפורות מעלים גם הם תמונות של פרובאנס (למשל לה בו-דה-פרובנס), חסר להם את הקלילות והמהות העליזה של פרובאנס המיוצגת על ידי בתי הפסטל הצבעוניים.
בהסתובבנו באביניון, למשל, שהיתה הרומא של פרובאנס באותה תקופה, אנו מקבלים תחושה כבדה ורצינית מאוד, עם כל המבנים האפורים הממותיים שעוטפים אותנו. זה לא מיקרי. הבסיס הביתי של האפיפיורים בגלות היה הרי עסק רציני מאוד.
אצא לי השוקה (כבד) אווז קטן אקנה לי
נמשיך ברשימה שלנו וכמובן שאי אפשר לומר שהיית בפרובאנס ללא סיור חובה בשוק אוכל מקומי. עכשיו יש שווקים ויש שווקים. לא אכנס לכל התענוגות הקולינריים שאפשר למצוא בשווקים, בנוסף לסלי קש, כלים, פשתן, שמלות, הנעלה וכו’, אבל רק אציין היכן הם השווקים הטובים ביותר לאורך החוף.
1. סאנרי-סור-מר: זהו השוק הטוב ביותר בכל פרובאנס, במיוחד בימי רביעי. למעשה הוא הוכתר לשוק היפה ביותר בכל צרפת (מאי 2019). זהו השוק היחיד שמוצב בפועל על מזח הנמל עצמו, לא בתוך העיר.
2. טולון: שוק זה מפואר פחות מזה שבסאנרי. זהו שוק גדול לאנשים אמיתיים. זה לא נועד להרשים תיירים ולא תמצאו כאן גבינות כמהין מפוארות .גרסתה של פרובנס לשוק הכרמל.
3. קאן: שוק מקורה, הוא אחד האהובים עלי עם מגוון טוב של גבינות, נישנושים מקומיים ומבחר נהדר של פטריות. זה ייצוג טוב לכל מה שיש לפרובנס להציע מבחינת אוכל, ובנוסף הסוקה (מאכל מקומי) הטובה ביותר שטעמתי הנה כאן.
4. אנטיב: שוק טוב אחר, שווה לזה שקיים בקאן, גם שוק מקורה הכולל את כל הטוב שיש לפרובנס להציע, ממש בלב חומות העיר העתיקה.
5. ניס: השוק המפורסם בניס בקורס סלאיה הוא אטרקציה תיירותית ענקית. זהו חצי שוק פרחים, חלק אחר הוא דוכני אוכל רחוב, והשאר, ובכן, שאר הדברים שאנחנו בדרך כלל מוצאים בשווקי האוכל בפרובנס. ככזה, הוא מספק את הסחורה בגדול, אך משאיר לנו תחושה כאילו זה לא הדבר האמיתי.
איפה השירותים ?!
מגיעים עכשיו לנקודה מספר 4, אולי תצחקו. מי זקוק לחוף ים ציבורי ללא שירותים כשמבקרים בפרובאנס? ובכן, אף אחד לא צריך את זה, אבל אם נמצאים בעיר נמל, קרוב לוודאי שיש חוף ציבורי. לכו שבו שם זמן מה על החול הגס. ופשוט צפו. צפו בתיירים צרפתים אובר שזופים. נשים טופלס בכל הגילאים. ילדים משחקים בשקט. יכול להיות שיש מציל אבל לעולם לא תשמע אותו צורח “ילד, ילד, צא משם!”. לא יהיו שירותים, ובכן בשביל מה? יש לנו את הים. וסביר להניח שלא יהיה מקום לזרוק את הזבל, ובכל זאת, החוף בתולי. ברוכים הבאים לפרובנס.
למה לי היסטוריה עכשיו ?
אחרון, בכל המקומות בפרובאנס תמצאו ערך היסטורי מובנה בין אם תרצו או לא. השאלה היא כמה – ניס, הרבה. מרסיי, אפילו יותר. סנארי, פחות. בנדול, אפילו פחות. מדוע אנו זקוקים להיסטוריה להטרידנו בפרובאנס? אתרים בעלי חשיבות היסטורית, בעלי ערך אדריכלי או אומנותי, מעוררים התפעלות וגורמים לנו להעריך היכן אנו עומדים ואת אלה שבאו לפנינו ועמלו לבנות כנסיות, ארמונות, בתי אופרה, פסלים, מלונות וכו’. כמובן שיש תמיד סיפור עסיסי סביבם, וזו המומחיות שלי בפרובאנס – לצוד סיפורים.
אז עכשיו אתם אומרים, אוקיי אז תני לנו את זה לפי סדר החשיבות היכן עלי לבקר אם יש לי כמה ימים בפרובנס?
פרובאנס בלי לשבור את הראש
להלן רשימת פרובאנס למתחילים, בלי להתחשב באיזה שדה תעופה נוחתים או נמל עגינה מספינת קרוז:
1. ניס. לדעתי מלכת פרובנס אלפ קוט ד’אזור כפי שמכונה אזור זה. ראה את הסיור המודרך שלי בניס כדי להבין יותר, והרגישו חופשי לחפש בגוגל מאחר ואין צורך לחזור על מה שכבר נכתב על ידי אחרים.
2. סנרי-סור-מר. בואו לשוק, לבתים הצבעוניים, לנמל האותנטי, לחוף ‘הרגיל’, ולקצת היסטוריה שחשוב לזרוק לתערובת, אבל לא יותר מדי.
3. אנטיב/קאן. אם צריך לבחור בין אנטיב או קאן, הייתי הולכת על אנטיב מכיוון שהעיר העתיקה נמצאת בתוך החומות והיא גדולה מזו שבקאן. הבתים חמודים וצבעוניים. מוזיאון פיקאסו יוצא מן הכלל, והנמל עוד יותר עשיר באופן מביך מזה שבקאן. היתרון בקאן כמובן, זה שאם אתם באים בקרוז אתם כבר הישר כאן בקאן. בלי הסעות ונפלאות. לפעמים עדיף פשטות.
4. אביניון. אני מפרה כאן את הכללים שלי לגבי הבתים הצבעוניים. אולי גם שוברת את חוק החוף שלי, אם כי, שחייה מגדות נהר הרון המפורסם היא דבר שבוודאי יביא לכם הרבה לייקים. אבל אביניון עם ארמון האפיפיורים שלה הוא אתר שלא תוכלו לפספס. הפאר העצום של חדר האוכל, המטבח, האוצר, חדרי השינה הפרטיים יותירו אותכם יראי כבוד. “מדריך הטאבלט” שתקבלו הוא כלי שחזור מדהים כדי לגרום לכם להבין היכן אתם עומדים. מעבר לארמון, הנופים יוצאי הדופן למגדלים, טירות, כרמים והגשר המפורסם בנהר הרון בוודאי ידגדגו לכם במוח.
