אתה צועק, “איך את יכולה להגיד את זה?!” המקום הכי מפתה ויפה בריביירה הצרפתית! ואם כל כך משעמם, למה את מדריכה שם? ראשית מונקו היא לא הריביירה, היא אפילו לא צרפת. זוהי נסיכות עצמאית מאז 1297, עם כמה תקופות קצרות של הפרעות במהלך המהפכה הצרפתית ומלחמת העולם השנייה. ההיסטוריה שלה יוצאת דופן. כמו מדינת ישראל. מדינה קטנה עושה רעש גדול. אבל בניגוד לישראל, מונקו היא רק 2 קמ”ר. אז ‘משעמם’ זו אולי לא המילה הנכונה. בכל זאת היו בהחלט כאלו שהשתעממו במונקו. ואלא אם כן אתה סופר עשיר, ויותר מיום אחד בנסיכות מונקו, וגם אתה תשתעמם.
מה לעשות במונקו?
מה יש במונקו שגורם להמוני תיירים בכל שנה לנהור לשם? מונקו עשתה משהו נכון. אבל מה? לתפוס את הסלע בכוח? לבנות קזינו מפואר שלא משתווה לשום דבר בעולם? לארח מרוץ מכוניות בינלאומי כה מאתגר שזה כמו “לרכוב על אופניים בסלון”? נמל הרקולס עם יאכטות המיליארדרים? חנויות מעצבים ומסעדות?
בואו ונריץ את האתרים העיקריים למטיילים במונקו:
1. מוזיאון אוקיאנוגרפי: הבניין המרשים ביותר במונקו, בנוי על פני הסלע גבוה גבוה מעל הים. המוזיאון עצמו הוא ברמה עולמית. בהחלט שווה את הביקור.
2. גנים מפוארים: מטופחים ומזמינים להפליא, יושבים גם הם גבוה מעל הסלע, הם מציעים נוף מדהים ומקום טוב להירגע לפיקניק בשקט ובדיסקרטיות.
3. הכנסייה: על איזו כנסייה את מדברת? תוכלו לדעת לפי קבוצות התיירים שעוצרים ממול לשמוע הרצאות ממדריכי הטיולים שלהם. מה כל כך מיוחד שם? כאן התחתנו גרייס קלי והנסיך ריינר וכאן הם גם קבורים. למעשה, מדובר יותר בחדר קבורה עבור כל הנסיכים והנסיכות של מונקו. קצת מדכא.
4. העיר העתיקה: על הסלע ישנם שתי רחובות מלאים מזנונים, מסעדות, בתי קפה וחנויות מזכרות. זו לא ממש ‘עיר עתיקה’.
5. ארמון הנסיך: אף שהארמון עצמו מתוארך למאה ה -12, לא הייתם חושבים זאת כשמסתכלים עליו מבחוץ. למעשה, זה נראה קצת כמו אותם ארמונות מזויפים בדיסני לנד. אם תגייסו את האנרגיה לחכות בתור לרכישת כרטיס לסיור בפנים הארמון, תתוגמלו בביקור מעניין בחדרים הציבוריים המפוארים. בתוך הארמון. זה פלא בעיניי, מעון מדהים שמזכיר את ארמון ורסאי.
6. הקזינו של מונטה קרלו: נבנה ועוצב בסגנון מעוטר בל אפוק, זה משהו משהו ולא אומר יותר מזה. לא סתם ביטלה מונקו מס הכנסה עבור כל התושבים תודות ל”פרת המזומנים” המוזהבת שלה.
7. קפה דה פריז: המקום שליד הקזינו לראות ולהיראות. זהו מצרך עיקרי של הקזינו, בלתי ניתן להפרדה. חבל שאין להם מושג כיצד להכין קפה קר, ושהמחירים לא מהעולם הזה (9 יורו תמורת קוקה זרו!).
ועם אתרים אלו, תוכלו להעביר יום מקסים ומעניין במונקו ללא חרטות. אבל חיים שלמים? או אפילו שנה? כנסיך או נסיכה לכודה על סלע מונקו? היית יוצא מדעתך עם כל הנשפים, הארוחות המפוארות והפונקציות הרשמיות. ואכן זה מה שקרה לרובם. זו הסיבה למשל שהמעמד השולט במונקו בילה יותר זמן בחצרו של לואי ה-14 בוורסאי מאשר בסלע. בהחלט היה שם הרבה יותר מעניין.
מה עם מונקו האמיתית?
\בהיותי סטודנטית להיסטוריה ותרבות, החלטתי יום אחד לתת למונקו הזדמנות נוספת. זה לא יכול להיות. איפה מונקו האמיתית? החיים האמיתיים! נחושה לגלות את מונקו מעבר למלכודות התיירים, יום אחד עליתי על רכבת למונקו והגעתי לתחנה המצוחצחת.
מיד, הרושם הראשוני הוא שאני לכודה. פשוטו כמשמעו, איני יכולה לצאת מכאן. רק במעלית. וכשאנשים רבים יורדים מרכבת? אתה מחכה. אז חיכיתי ואז התעייפתי. אני מחליטה לעלות במדרגות, רק כדי להבין שאני צריכה לטפס 11 קומות כדי לצאת מתחנת הרכבת!
והנה השיעור הראשון שלי במונקו ‘האמיתית’. אין בה שום דבר שטוח. שטח קטן, בעיקר סלע קשה ותלול. זו הסיבה שמעולם לא התפתחה כאן שום תעשייה או חקלאות אמיתית והם תמיד היו צריכים להיות מאוד יצירתיים כדי להרוויח את כספם.
אוקיי לאחר שטיפסתי שלוש קומות, אני נוטשת את הרעיון המאתגר הזה ועולה במעלית. אה! הנה היציאה! אני חופשיה. יופי, עכשיו פשוט אחצה את העיר ברגל לסלע. אני שמה מפות גוגל ועוקבת. אבל גוגל מתבלבל לחלוטין מהשטח ואני מתברברת בין כל העליות והירידות, חיבורים בין גרמי מדרגות, פיתולים וסיבובים. אוקיי אני שמה את וויז. גם הוא לא יודע. טוב נעזוב את הטכנולוגיה, בואו נשתמש במיומנויות ניווט ישנות וטובות. אני רואה את הסלע מכאן, כמה קשה יהיה להגיע אליו?
קשה, קשה. זהו מבוך שלא כמו אחר. רחובות זה מעל זה, המדרגות המחברות מספקות קיצורי דרך אם אתה יודע לאן ללכת, אני מגיעה למבוי סתום. אני עולה בחזרה למעלה, למטה, ומעלה. פתאום אני רואה תושב נכנס למעלית ציבורית. ואז פיצחתי את הקוד למונקו. מונקו מחוברת על ידי עשרות ועשרות מעליות ציבוריות בחינם ותופרת כך בין רחובות. חלילה שנעלה במדרגות ברגל במדינה היקרה ביותר בכוכב הלכת. אני עוקבת אחר התושב, אני לוקחת סדרת מעליות ובום אני נוחתת מול “השוק המקומי” והנה הרמפה לטיפוס על הסלע עם כל התיירים הסינים.
אה זה היה מעניין! מעולם לא שיחקתי את המשחק הזה.
גם למונוגסקים נמאס
היה לי ידיד בצעירותי, הוא הגיע ממונקו. ברגע שסיים את התיכון הלך ללמוד באקס-אן-פרובאנס, שם אין מעליות ווויז עובד בצורה מושלמת. בחופשות הוא לא סבל לחזור הביתה, קלסטרופובי מדי. הוא נהג להופיע בטולון במכונית הספורט הכסופה הקטנה שלו עם לוחית הרישוי המונגסקית שלו. לגלגנו בו ללא הרף. ה”נסיך” שהוא היה, הוא סירב לקחת את המכונית שלו כשהתגלגלנו ברחבי טולון, אז השתמשנו בסיטרואן המצ’וקמקת שלנו.
עם נוכחות משטרתית גדולה, השולטת בכל תחומי החיים, המגינה על עושר הנסיכות, ומצלמות בכל פינת רחוב, אינך יכול לקנח אף בלי שמישהו במונקו ידע על כך. לאחר האוניברסיטה ידידי עזב את מונקו סופית כדי לבנות את חייו בצרפת, מדינה מעט יותר גדולה.
גם הוא השתעמם בסלע של מונקו.
