Ollioules היא עיירה קטנה בואר ליד טולון. תחילתה ככפר קטן בימי הביניים. בעיר העתיקה, לבה ונשמתה, עדיין ישנם בתי אבנים וסמטאות קטנות מאותן זמנים מעניינים. שאטו עתיק והרוס צופה גבוה מלמעלה. אוליאול ממוקמת בפתח נקיק אבן גיר מרשים שהיה בעבר הדרך הישנה למרסיי. זו היתה למעשה הדרך היחידה בין טולון למרסיי ולכן אוליאול תפסה מיקום אסטרטגי.
ההיסטוריה של הכפר הזה עשירה ומרגשת. היא כוללת אפילו שכונה יהודית ונפוליאון צעיר אחד שעשה שם לעצמו כאן. אבל זה לא הנושא להיום.
לבוש מסורתי 
אוליאול 
הרבה זיתים כמובן 
תחנת שמן עתיקה
שמן זית: עסק רציני
בואו נדבר על הפסטיבל הגדול ביותר של אוליאול שמתרחש בסוף השבוע הראשון באוקטובר כל שנה כבר 30 שנה. חוויה והזדמנות לחגוג, לשבח ולהלל את עץ הזית וזיתים למינהם. למה? מכיוון ששמה של אוליאול מוצא את מקורותיו באוליבייה, ומעיל הנשק של העיר הוא עץ זית, העץ המכובד של פרובאנס. לאוליאול היסטוריה ארוכה של ייצור שמן זית, ונאמר כי שמן הזית שלה הגיע עד לאלכסנדריה במצרים (בזכות נפוליאון אולי ?).
הזית, נמצא בשימוש נרחב על ידי אומנים מקומיים בייצור שמן זית, אך גם בטפנד, או לאכול עם שום, טבעי, שומר וכו’. “חג עץ הזית” הוא הזדמנות לגלות או לגלות מחדש את תפוצתו ותחזוקו של עץ הזית. בנימה צדדית, רק כדי שתבינו כמה חשוב עץ הזית כאן, כל התינוקות שנולדים באוליאול מקבלים שתיל עץ זית משלהם לנטוע.
עץ זית לכל תושב מטופל על ידי העמותה החשובה ביותר “ידידי עץ הזית”. לא היה לי קשה לשכנע את ראש העיר לתת גם לילדי שתילי עצי זית למרות שהם כבר לא תינוקות בכלל.
האירוע הגדול של השנה
במשך יומיים העיר מעוטרת בעצי זית, ענפי זית וכל מיני זיתים. העיר העתיקה סגורה לתנועה והמקום הקטן הזה מציע לאלפי מבקרים שיעור במסורות פרובנסליות. להקות עממיות פרובנסליות מחיות את הרחובות לצלילי הגלבועות והטמבוריות העליזים. מופעי ריקודים מסורתיים גם הם בתוכנית החגיגות.
מעמדות לדוכנים תוכלו לטייל בעיר העתיקה וכל חושיכם יתעוררו מול תערוכות אלה של המורשת הפרובנסאלית. תוכלו למצוא כמובן את הדוכנים סביב הזית, עם טעימות ומכירות של זיתים וכל מיני מוצרי שמן זית שאפשר למרוח איתם את הבגט המחייב.
לצד דוכנים אלו, תוכלו למצוא גם בעלי מלאכה המציעים התמחויות גסטרונומיות פרובנסליות כמו פירות מסוכרים, גילופי עץ זית, ביסקוויטים פרובנסלים, סנטונים דה פרובנס, דבש פרובאנס, מוצרים מבוססי תאנה, גבינות, נקניקיות, וכמובן הנוגט המפורסם. הגסטרונומיה הפרובנסלית אינה המומחיות היחידה שיש בשלל הדוכנים. אנו יכולים למצוא סבוני מרסיי, שמני לבנדר, ציורים על קנבס, צעצועים לילדים. כמו כן, ישנם כל מיני סדנאות המוצעות מפיסול ועד להכנת סוכריות שוקולד. וכמובן תחרות האיולי המפורסמת- אחת לילדי אוליאול, והשניה בכיכוב ראש העיר ושריו. למעלה ממאה עמדות ודוכנים פרוסים ברחבי אוליאול. זה כמו משחק של מצא את המטמון לגלות את כולם. לכן, החג נמשך יומיים.
אבל דיברתי מספיק ואולי עדיף שתראו את גלריות התמונות כי תמונה שווה אלף מילים וכך תכירו גם את חבריי וביתי. אה, כן, אם זה לא ברור מספיק, אני גרה בלב בעיר העתיקה באוליאול בבניין מהמאה ה 19.
הנוגטר המפורסם של אוליאול בן 130 שנה 
ביסקוויטים טעימים מאוד 
מרק דגים 
תבשיל בשר פרובנסלי 
נקניקיות בכל השפות 
“לחם תבלינים” למריחה בשעת קוקטייל (כמו עוגת דבש)
