סיפורים ונפלאות

marseille-4611885_1920

מי מפחד ממרסיי?

שתפו מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אז בואו נהיה כנים, אתם לא רוצים לנסוע למרסיי. אם במקרה נחתתם בשדה התעופה שלה אתם שוכרים רכב ומתמקמים באביניון או באקס-אן-פרובנס. במקומות אלו, לדעתכם, תוכלו לקבל את הבסיס הנוח ממנו לחקור את פרובאנס בשקט ובשלווה. אם הגעתם במקרה בקרוז לנמל הממותה של מרסיי, תרוצו לעלות על מונית ולברוח במהירות לעיירה סמוכה.

עכשיו, למה זה? מה שמעתם?

אה! שמעתם שזו עיר מסוכנת מלאה במהגרים ופושעים. שמעתם שהיא מטונפת ומכוערת. שמעתם הכל. אז בואו ונבחן את השמועות וההאשמות הללו:

  • האם מרסיי מטונפת? ובכן, זו העיר השנייה בגודלה בצרפת. אוכלוסייה מייצרת זוהמה ואשפה. העיר עצמה חפה מפשע. מרסיי אינה מלוכלכת יותר מפריז לצורך העניין.
  • האם מרסיי מכוערת? יופי הוא בעיני המתבונן. כשאני מסתכלת על הנמל הישן, עם שני המבצרים השומרים על הכניסה, השער לים התיכון, אני נשארת פעורת פה שוב ושוב. סמטאותיה החמודות של שכונת הפאנייה, הכנסיות והמוזיאונים היפים במרסיי, הרחובות הצבעוניים שוקקי חיים שלה, מרסיי ממשיכה להדהים שוב ושוב. ומתנשאת מעל הכל היא הקתדרלה המפורסמת – נוטרדאם דה לה גארד. למען האמת, אני מעדיפה את מרסיי על פריז. זה אמיתי. ים תיכוני אמיתי.
מי שלא בא, מפסיד.
  • האם מרסיי רבת מהגרים? כן. זו עיר המהגרים בדיוק כמו ניו יורק, אבל אתם לא חוששים מניו יורק, נכון? האיטלקים מהווים כ -37% מתושבי מרסיי,ערבים מצפון אפריקה כ -25%, וארמנים כ 12%. אז נכון, יש כאן בני דודים ותראו אותם. גם אצלנו בארץ לא חסר. אז מה?
  • האם מרסיי שורצת בקרימינלים? ערים, כמו כל הערים הגדולות, כוללות פשע. אם כי ימי המאפיה הקורסיקנית חלפו בעיקר ממרסיי. כתיירים אתם צריכים לנהוג בזהירות עם חפציכם כמו שצריך לעשות בכל מקום. כן, אני רואה שיכורים והומלסים במרסיי, כמו שאני רואה בכל מקום אחר בצרפת. ובאופן אירוני, מישהו ניסה לכייס אותי דווקא באקס-אן-פרובנס המהודרת, אך מעולם לא במרסיי.

אני לפעמים קצת מופתעת כשאני שומעת דווקא ישראלים ש’חוששים’ ממרסיי בהתחשב בחבית הנפץ שאנו חיים בה, בישראל. מרסיי, בעלת מסורת ארוכה של מרד, ורוח החופש והצדק. לא במקרה ההמנון הלאומי של צרפת נקרא “המרסייז”. זה מתאים לנו, צברים קוצניים, כל הבלגן והטירוף הזה.

מרסיי היא עיר שעושה מה שבא לה ולא ועונה לאיש. נשמע מוכר?

איך מגיעים למרסיי:

1. משדה התעופה: מונית (כ- 50 יורו) או אוטובוס (כ- 8 יורו) לתחנת הרכבת סנט צ’ארלס במרסיי.

2. מאוניית קרוז: לכו ברגל כקילומטר עד יציאת הנמל משם סעו בשאטל חינמי למרכז העיר (נמל ישן). אחרת, קחו מונית (30-40 יורו) למרכז.

3. עם רכב שכור: שימו בוויז “vieux port, marseille”.

מה יש לראות במרסיי:

הצהרת אחריות – אינני בטוחה כיצד לעשות זאת היטב, לכן אפילו לא אנסה. חשבתי לדבר על ההיסטוריה של העיר.

אבל מרסיי בת 2600 שנה! העיר העתיקה ביותר בצרפת, והנמל העתיק ביותר בים התיכון. בירת מחוז פרובנס אלפס קוט ד’אזור, כאן נעצו את היתד של פרובנס והניעו את גלגלי ההיסטוריה לפני אלפי שנים.

במקום שאכתוב ספר או שתקראו אחד בעצמכם, הדרך הטובה ביותר ללמוד על ההיסטוריה של מרסיי בצורה מהנה היא להצטרף אלי לסיור רגלי במרסיי. אני מבטיחה להקסים אותכם. סיור חוף מותאם גם במיוחד לעוגני קרוז בנמל מרסיי.

אבל אם אתם רוצים לגלות את מרסיי באופן עצמאי, להלן המלצותיי, פחות או יותר בסדר הזה:

1. נמל ישן: תסתובבו בכיף ותשאבו את המראות והריחות הממכרים של הנמל. ניתן לבלות פה שעות “בצפייה באנשים”. כאן תוכלו למצוא גם סירות מעבורת לקלנקים או לאי ד’יף (לבקר בשאטו איף). הנמל הוא הנשמה והלב הפועם של העיר.

2. מוזיאון ההיסטוריה של מרסיי: מקום נהדר להימלט מהחום בקיץ, ואוספים יוצאי דופן של חפצים וסירות עתיקות משנת 500 לפני הספירה ועד ימינו. בכניסה תוכלו למצוא חפירות שנחשפו לאחרונה מה”נמל הישן האמיתי”. אתר מדהים. כן, עד לכאן הגיעו המים.

3. לה-פאנייר (Le Panier): השכונה העתיקה ביותר במרסיי, אל תהססו ללכת לאיבוד ברחובות העתיקים ואז עצרו לאיזו בירה קרה באחת מהפלאזות היפות.

4. Vieille Charite: בית מחסה ישן, חופשי לכניסה. זה שימש בעבר כמקלט לכל חסרי הבית, היתומים, הפרוצות, הנוודים ומסכנים אחרים משולי החברה. נמצא בלב הפאנייר, לכן כדאי להציץ. זה בחינם. הכל כלול גם שירותים למי שצריך.

5. קתדרלה לה מייג’ור (La Major) : בעיניי מרשימה אפילו יותר מהנוטרדאם, היא תופסת נקודה מדהימה בין המזרח למערב, בין הנמל הישן והחדש. נבנתה בכדי להכיל 3000 מתפללים. נפוליאון הניח את אבן הפינה ואת השיש סחבו מפירנצה.

6. MUCEM: נחנך בשנת 2012 המוזיאון לתרבויות ים תיכוניות הוא לא רק חובה לראות מבחינת ערך התרבות והאמנות, אלא שהארכיטקטורה שלו זה דבר שאין דומה לו, במיוחד במרפסת והגשר העליון.

7. מבצר סנט ז’אן (Fort St. Jean): אחד המקומות האהובים עלי, שופע היסטוריה של הגנה על הנמל ומרסיי כולה. מהיוונים לרומאים לצלבנים למלך רנה ללואי ה -14, לנפוליאון, לנאצים…מי לא רצה לתפוס מוצב זה? תצפית מרהיבה מהמבצר ובמיוחד ממגדל המלך רנה למי שיש לו כוח לטפס.

8. מנזר סנט ויקטור (Abbaye St. Victor): מנזר עתיק מאוד מאוד. עוד כנסייה אתם אומרים ?! לא. הסוד נמצא בקריפטה!

פה קבור הכלב

9. ארמון פארו (Palais Pharo): נפוליאון השלישי בנה את הארמון הזה כשרצה בית עם “רגליים במים”. איש מסכן, מעולם לא יצא לו ליהנות מארמונו, אישו קטן ומציק שנקרא המהפכה של 1870 הפריע לו.

בית יפה, יפה. חבל נפוליאון, לא היית צריך להתגרות בפרוסיה…

10. נוטרדאם דה לה גארד (Notre Dame de la Garde): קחו אוטובוס 60 מהנמל הישן (2 יורו) וחקרו את האתר הכי מתוייר במרסיי. אתם תעמדו עם לסת פעורה למראה הפסיפס המדהים מונציה בתוך הכנסייה הראשית. בחוץ מציע האתר נוף 360 מעלות על מרסיי והים הכחול. אני ממליצה לרדת ברגל את הדרך חזרה לנמל. אני גם כמובן ממליצה לעלות את זה ברגל רק בכדי להתענג באמת על חווית ‘העלייה לרגל’ של הכל, אך לא בקיץ!

11. ארמון לונגשאמפ (Palais Longchamp): טירת מים שהוקמה כדי לחגוג את הסתת נהר הדוראנס למרסיי. ניצחונו של האדם על הטבע. מבנה יפהפה, פארק ומתחם מוזיאונים.

ובכך, אז אני מקווה שהצלחתי לשכנע אותכם שמרסיי שווה טעימה, הנהון, ביקור, חיים שלמים.

כולם כבר היו כאן. אז איך זה שאתם לא תהיו?

9 תגובות

  1. הייתי בפרובנס ואף חזרתי אליה, ובשתי הפעמים טיילתי בעיקר במחוזות הכפריים. מרסיי מאוד מושכת אותי ובכל טיול הצטערתי שלא הצלחתי למצוא לה משבצת. ערים גוזלות זמן. הפוסט שלך שכנע אותי עוד יותר. בסיבוב הבא אולי אף אשהה במרסיי ואהפוך אותה לבסיס הטיול שלי. נראית מרתקת מרסיי ושווה יותר מכמה שעות של ביקור חפוז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן