ונטימיליה וסן רמו
כמעט פרובנס ישנו קטע של קו החוף האיטלקי שבו צרפת נושפת ואיטליה מתחילה לנשום – אזור סף של גנים, שריקות רכבות וחוסר מנוחה. רכבת רועשת עליתי על הרכבת מטולון לניס. לרכבת זו אני רגילה — ישנה, עם מושבים מרופדים ומזגן חלש. אבל אנחנו עדיין בצרפת, אז אנשים מנומסים ולא מסתכלים לך בצלחת. אבל בניס, כבר […]
הדים כתומים מהעבר
התיאטרון הרומי של אורנז’ העיר אורנז', השוכנת בלב פרובאנס, מתגאה באוצר המחזיר את המבקרים לגדולתה של רומא העתיקה – התיאטרון הרומי של אורנז'. פלא אדריכלי זה, שנשמר בצורה יוצאת דופן לאורך מאות שנים, עומד כעדות לתושייה ולעושר התרבותי הרומאי. הממ… אני לא זרה לפרובנס, ובכל זאת, לקח לי שמונה שנים להגיע לאורנז'. תמיד היה משהו […]
חגי המולד שלי בפרובנס
כל חג מולד כבר בעצם, אולי 15 שנים, אני מגלה לאט וכל פעם מחדש מה זה חג המולד פה, או ‘נואל’ כפי שאומרים בצרפתית. מי זה ישו בכלל? משה בתיבה! כתבה זו אינה מתעסקת רק בתיירות חג המולד בדרום צרפת ומה לצפות, אבל בחוויה אישית שלי בתור יהודייה נשואה ללא-יהודי. אני בכוונה מדגישה לא-יהודי, כי […]
קאן 2023: הפסטיבל למתקדמים
איך מדריכת טיולים מגיעה לעלות בשטיח האדום בפסטיבל הסרטים בקאן? לחלק בראשון בסאגה נא לפנות למאמר משנה שעברה. לפסטיבל הסרטים של קאן 2023 הגעתי כבר מנוסה וותיקה. חבריי ערכו איתי זומים מקדימים כדי שאנחה אותם איך לפצח ולמקסם את הזמן היקר והמטורף בקאן. ואכן הזמן יקר. הכל יקר. מלונות, אייר בי אנד בי, מסעדות, הכל. […]
סנט טרופז בחורף
חופשת חג המולד ויורד גשם. ימנו הכבדים בבית החולפים בצפייה ב wednesday בנטפליקס, זלילת עוגת פנטון ושוקולדים. אני בודקת את מזג האוויר. נראה כאילו הפוגה בתחזית הרטובה מגיעה ל-2-3 ימים הבאים. אני מזמינה airbnb בנמל קוגולין, מעמיסה את המכונית ונוסעת מזרחה לכיוון סנט טרופז. סנט טרופז בקיץ מפחידה. המוני מבקרים, מלחמות חניה, ופקקים אינסופיים. לא […]
פסטיבל קאן: הקתדרלה של הקולנוע
איך מדריכת טיולים מגיעה לעלות בשטיח האדום בפסטיבל הסרטים בקאן? בעמוד הביוגרפיה שלי, אני מספרת שאני גם תסריטאית. ואכן כשהתחלתי להדריך טיולים בפרובנס, התחביב שלי היה כתיבת תסריטאים. למה ואיך? זה כבר מאמר אחר. מגיפת הקורונה הותירה אותי ללא עבודה במשך כשנתיים. אז מימשתי את הפנטזיה הרומנטית שלי להיות סופרת בכפר פרובנסלי מימי הביניים. איך […]
אופד לה ויו: לחישות ביער שחור
ישנם מקומות שאנו מבקרים ומסכמים "היה מקסים" או "מאוד מעניין". יעדים שאפשר לעטר בסופרלטיבים כמו "מדהים" ו "מהמם". ואולי נפציר באחרים לבקר שם כ"חובה לראות". ישנם אפילו כמה טיולים שאני יכולה לומר בבטחה ששינו אותי לנצח. אבל יש אתרים העומדים בקטגוריה כולה בעצמה. ולא ברור מה קרה שם, ולא נמצא את המילים. זו תחושה – […]
קאן זה לא כאן, זה שם
מאמר זה אינו עוסק בקאן שאתם מכירים. פסטיבל הסרטים הנוצץ. בתי המלון והמסעדות המפוארים. השווקים השופעים. העיר העתיקה המהממת. החופים האינסופיים ושקיעות נצחיות. כן, זוהי קאן שאני אוהבת ובה מדריכה אינספור מבקרים. אבל היום "ראיתי שביל זהב שאין איש הולך בו". בקאן האחרת. במרחק נגיעה, פרטית וקסומה. קאן מתפשטת ועומדת עירומה, טבעית ויפה. אין פסטיבל […]
הר סנט ויקטואר: הסמל של פרובנס
דברים אדירים נעשים כשאנשים והרים נפגשים; זה לא קורה ברחובות. וויליאם בלייק הפעם הראשונה שטיפסתי על הר סנט ויקטואר היה בביקורי הראשון בפרובנס בשנת 2005. לאחר שטיילתי ברחבי העולם וחציתי את הנגב מספר פעמים, ראיתי את עצמי כמטיבת לכת קשוחה. לא ידעתי שזה הסמל של פרובנס, הר מיסטי, אגדה – ההר של פול סזאן. עקבתי […]
לורמרין: הכל עוד לפנינו
"כן, ערב אחד בפרובנס, גבעה אחת מושלמת, מספיק ריח אחד של מלח כדי להראות לנו שהכל עוד לפנינו. עלינו להמציא אש מחדש פעם נוספת, להתמסר לתפקיד שלהרגיע את הרעב בגוף." אלבר קאמי הסופר והפילוסוף האהוב עלי אלבר קאמי התגורר בלורמרין ונקבר שם. מאמר זה אינו מסה על כתביו מכיוון שהאבסורדיזם והאקזיסטנציאליזם קצת כבדים, ואני בסופו […]
